החלטה בתיק בר"ע 2214-12-12

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט דניאל גולדברג; בל 22219-05-12) מיום 18.10.12, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 11.3.12 (להלן- הוועדה).

2.      נקדים ונאמר כי עניינו של המבקש הוחזר לוועדה, מושא בקשת רשות הערעור, על פי פסק דין מוסכם של בית הדין האזורי, מיום 11.1.12 (הרשמת חופית גרשון -יזרעאלי; ב"ל 19986-10-11; להלן - פסק הדין המוסכם), אשר הורה כי:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תתייחס לממצאי ה - MRI מיום 24.2.07 ולממצא שם בדבר בלט בגובה L4- L5 עם לחץ על השק ותבהיר האם מדובר בשינויים ניוונים או האם ניתן לקבוע כי מדובר בממצא טראומטי הנובע מן התאונה. תינתן אפשרות למערער ולבאת כוחו לטעון בפני הוועדה. בית הדין מותיר את ההחלטה אם לבדוק את המערער לשיקול דעתה של הוועדה. החלטת הוועדה תהא מנומקת ומפורטת"

3.      הוועדה, אליה הוחזר עניינו של המבקש, הקשיבה לטענות המבקש ובאת כוחו. הוועדה עיינה בפסק הדין המוסכם וכן בממצאי בדיקת ה - MRI. הוועדה קבעה כי הממצא העיקרי בבדיקה זו היא בלט דיפוזי עם לחץ על שק דוראלי בגובה L4-L5. ממצא זה, כך קבעה הוועדה, אינו גורם לממצא נוירולוגי או הגבלות אורטופדיות וכי מדובר בעצם בהתבלטות ולא בפריצה. הוועדה ציינה כי ממצא דומה ניתן לזהות בביצוע צילום C.T באוכלוסיה רגילה ובשל כך מדובר בממצא שכיח. הוועדה סיכמה כי לא ניתן לקבוע שהשינויים המתוארים בבדיקת ה- MRI הינם שינויים טראומתיים. לאור האמור קבעה הוועדה כי אין החמרה במצבו של המבקש.

4.      בית הדין האזורי פסק כי הוועדה יישמה כהלכה את הוראות פסק הדין. נפסק כי בית הדין צריך לבחון אם הוועדה ביצעה את הנחיות פסק הדין. בהתאם לכך, נקבע כי, יש לדחות טענת המבקש בדבר היעדר הנמקה ופירוט לעניין ליקויים רפואיים הנובעים מן התאונה וליקויים רפואיים שאינם נובעים ממנה. משעניינו של המבקש הוחזר לוועדה אך לצורך התייחסות לבדיקת ה - MRI מיום 24.2.07 ולקביעת קשר סיבתי בין התאונה לבין ממצאי אותה בדיקה. אשר לטענת המבקש בדבר קבלת החלטה ללא נוכחות, קבע בית הדין האזורי כי בפסק הדין המוסכם נקבע מפורשות שהצורך בבדיקת המבקש יושאר לשיקול דעת הוועדה וכי אין בסיס לטענת המבקש, לפיה אי זימונו לבדיקה מעיד על היעדר פתיחות הוועדה לטיעוניו. בית הדין פסק כי הוועדה הסבירה באופן ברור מדוע לדעתה אין קשר סיבתי בין ממצאי ה - MRI לבין התאונה ובכך יישמה את הוראות פסק הדין המוסכם.

5.      בבקשת רשות הערעור הלין המבקש, שאינו מיוצג, על כך שהוועדה התייחסה לבדיקת  MRI מיום 24.2.07, ולא לבדיקה אחרת, אליה הופנתה בפסק הדין אחר קודם (השופטת יפה שטיין; ב"ל 10942-09), מיום 6.7.10. לטענת המבקש הוועדה לא ענתה אחר השאלה שהועלתה בפסק הדין המוסכם. המבקש גרס כי הוועדה לא נימקה החלטתה. המבקש הפנה לחוות דעת אורולוג מטעם המוסד לביטוח לאומי, מיום 20.1.08, בה נקבע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה, ההחמרה והניתוח. המבקש הלין על כך שהוועדה לא התייחסה לחוות דעת מומחה זה. המבקש הלין על כך שוועדה משנת 2004 קבעה כי למבקש "מצב אחר חבלה" ואילו הוועדה, מושא עניינו קבעה כי אין חבלה. עוד הלין המבקש על כך שהוועדה לא נתנה דעתה לבדיקת MRI מיום 25.12.99. בית הדין האזורי, כך לטענת המבקש, לא ייחס משקל לכך שהוועדה לא התמודדה עם העובדה שעד התאונה מצבו של המבקש היה קל יציב ולכך שהוועדה התעלמה מממצאי בדיקות בעבר ובהווה. לטענת המבקש, יש להעביר עניינו לוועדה בהרכב שונה.

6.      לאחר שעיינתי בפסק בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות המבקש ולכלל חומר התיק שבפני, אני מחליט כי אין ליתן רשות ערעור בבקשה, משלא נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי. על האמור אוסיף הדברים הבאים. מעיון פרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה מילאה אחר מצוות פסק הדין המוסכם. בפסק הדין, מכוחו התכנסה הוועדה, אשר ניתן בהתאם להסכמת הצדדים, הוועדה לא הונחתה לתת דעתה למסמכי בדיקות נוספות מעבר למסמך בדיקת ה - MRI מיום 24.2.07. טענות המבקש הינן טענות מתחום הרפואה. מסקנות הוועדה, הינן מקצועיות ונתונות לסמכותה המקצועית של הוועדה. הוועדה נתנה דעתה לאופי הממצאים בבדיקת MRI וסברה כי לא ניתן לקבוע ששינוים אלו הינם שינויים טראומתיים. במצב הדברים האמור, לא מצאתי כי קיים צידוק משפטי להתערב בשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. משאלו הם פני הדברים - דין הבקשה להידחות.

7.      סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ו שבט תשע"ג (06 פברואר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: